פסק-דין בתיק ת"א 34268-05

1.      לפני תביעה לתשלום פיצויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים התשל"ה- 1975.

2.      התובע יליד 25.10.53 נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 10.12.01 בעת שרכב על גבי אופנוע מ.ר. 3229601. האופנוע היה מבוטח בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו על ידי הנתבעות. הנתבעות מודות בחבותן על פי הדין, אולם עיקר המחלוקת בתיק זה היא בשאלת שיעורי הנכות הרפואית והתפקודית ואומדן הנזק הנובע מהן.

נכות רפואית- נכות על פי דין:

3.      ממקום התאונה פונה התובע לבית החולים "איכילוב" בתל אביב, שם הודגם שבר מרוסק של המשטח הטיביאלי בברך שמאל וכן שבר ללא תזוזה של עצם האולקרנון במרפק שמאל. התובע אושפז בבית החולים עד ליום 23.12.01 למשך 13 ימים. במהלך האשפוז בוצע בהרדמה כללית שחזור סגור של החלק הקריבני של עצם השוקה וקיבוע של השבר בעזרת מקבע חיצוני עם חוטי נירוסטה ובורג למשטח המדיאלי. גף שמאל עליון גובס לחודשיים והמקבע החיצוני הוסר לאחר שלושה חודשים.

4.      מבית החולים הועבר התובע לבית החולים "רעות" אושפז במחלקה השיקומית ל-100 ימים עד ליום 2.4.02. במהלך אשפוזו עבר סדרת טיפולים פיזיותרפיים, שיקומיים, ריפוי בעיסוק וייעוץ מקצועי. ממועד שחרורו ועד כשנה לאחר מכן התהלך התובע עם קביים.

5.      התאונה הוכרה במוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי קבעו נכויות כדלקמן:

א.      מיום 11.6.02-9.7.02 נכות זמנית בשיעור 100%

ב.       מיום 10.7.02 -30.11.02 נכות זמנית בשיעור 50%.

ג.        מיום 1.12.02 נכות רפואית צמיתה בשיעור 20% עקב הפגיעה בברך שמאל.

ד.       הועדות המליצו על הפעלת תקנה 15 והעלאת נכותו של התובע ל-30%.

נכות תפקודית:

6.      התובע טוען בסיכומיו כי עקב התאונה פוטר ביום 15.7.02, ממקום עבודתו כשליח בחברת "מנופי אבי", בה עבד למעלה מ-14 שנים, ולאחר תקופת שיקום, עבר התובע לעבוד במקום עבודה אחר ובשכר נמוך - מקום עבודה בו אינו מתפתח מבחינה מקצועית, אינו מתקדם ואינו משביח את שכרו.

7.      התובע טוען כי עובר לתאונה השתכר כשליח בשכר חודשי של 7,311 ש"ח (בטרם שערוך) לאחר תקופת עבודה של 14 שנים. במסגרת עבודתו נדרש התובע להרים משאות, לפרוק ולטעון סחורה, לנהוג על קטנוע ולבצע פעולות נוספות הכרוכות בהפעלה אינטנסיבית של ברך שמאל ומרפק שמאל.

8.      התובע טוען כי לאחר התאונה נשללה ממנו לחלוטין יכולתו לעבוד כשליח , אינו יכול לנהוג על קטנוע בגלל כאביו ברגל שמאל והוא מתקשה גם בפעולות יומיומיות פשוטות הכרוכות בכיפוף, יישור ובסיבוב הברך והמרפק. בין היתר מתקשה התובע בעליה וירידה במדרגות, הליכה ממושכת, מעבר מישיבה לשכיבה , נשיאת משאות כמו סלים, רחיצת כלים וכדומה.

9.      התובע עבר במסגרת הכשרה שיקומית מטעם המל"ל, הכשרה כמדריך טיולים בארץ לאוכלוסיות בעלי מוגבלות אולם גם המל"ל לא הצליח למצוא לתובע עבודה בתחום זה. התובע טוען כי כל מאמציו להשתלב במסגרת תעסוקתית עלו בתוהו.

10.  התובע טוען כי רק בחודש יוני 2005 הצליח למצוא עבודה כשומר בחברת "קודקוד". התובע עבד מחודש יוני 2005 ועד לחודש ינואר 2006 ושכרו החודשי הממוצע היה 1,271 ש"ח בלבד.

11.  בחודש פברואר 2006 התובע מצא עבודה בחברת כח אדם "עזרה ובצרון" כאיש תחזוקה (תיקונים קלים באופנים) במרכז לבטיחות בדרכים שבעיריית תל אביב המיועד להדרכת ילדים ועובד שם גם כיום. מדובר במשרה חלקית בהיקף של 4 שעות עבודה במהלך 5 ימים בשבוע אשר אינה מצריכה מאמץ גופני. ממשרה זו משתכר התובע סך חודשי של 1,700 ש"ח. לאור כל האמור מבקש התובע כי בית המשפט יקבע לו נכות תפקודית בשיעור של 100%. בנסיבות אלה התובע טוען כי נגרם לו הפסד בפועל בגובה ההפרש בין שכרו עובר לתאונה לבין שכרו דהיום בשיעור של למעלה מחמשת אלפים ש"ח.

12.  מנגד, טוענת הנתבעת בסיכומיה כי עובר לתאונה עבד התובע בחברת אבי מנופים בתור שליח. תפקידו היה להעביר דואר פנימי בתוך החברה וחלקים קטנים אותם ניתן להוביל באופנוע ולהכניס לארגז המטען הקטן. מדובר היה בעבודה קלה שדרשה נסיעה בקטנוע ממקום למקום עם חפצים קטנים. סוג עבודתו זו מתיישבת עם גרסת התובע באשר לעברו הרפואי ותאונות קודמות בועדה הרפואית מיום 20.7.95 שם הצהיר התובע כי עקב התאונה שעבר נאלץ לעבור מעבודה פיסית של מחסנאי לעבודה קלה של שליח.

13.  על כן עובר לתאונה תפקד התובע באופן חלקי והיה כשיר לעבודה קלה בלבד ותפקודו בבית היה לקוי. הנתבעות מצביעות על עדותה של אשת התובע, לפיה תפקודו של התובע היה מוגבל גם עובר לתאונה הנוכחית.